א. חוסרים נרחבים בתקשורת ויחסים חברתיים בכל הקשר, שאינם מאופיינים כעיכוב התפתחותי אחר, כפי  שמתבטא בשלושת הסעיפים הבאים:

1. לקות בהדדיות חברתית-רגשית, בטווח שבין אי נורמליות בגישה חברתית וכשלים בשיחה הדדית, דרך יכולת פחותה לשיתוף בתחומי עניין, רגשות, השפעה ותגובה, ועד היעדר מוחלט של יוזמה לאינטראקציה חברתית.

2.   לקות בתקשורת לא מילולית המשמשת לאינטראקציה חברתית, בטווח שבין שילוב דל של תקשורת מילולית ושאינה מילולית, דרך אי נורמליות בקשר עין ושפת גוף, או לקות בהבנה ובשימוש בתקשורת שאינה מילולית, ועד חוסר מוחלט (בהבנה ושימוש) בהבעות פנים ומחוות גופניות.

3. לקות בפיתוח ותחזוקה של מערכות יחסים מתאימות לרמה ההתפתחותית (מעבר ליחסים עם המטפלים הראשיים), בטווח שבין קשיים בהתאמת ההתנהגות כך שתתאים לקונטקסט החברתי, דרך קשיים בשיתוף במהלך משחק דמיוני ובעשיית חברים, ועד חוסר עניין בזולת.

 

ב. תבניות התנהגות חזרתית, תחומי עניין צרים, או פעילות המתאפיינת בלפחות 2 מארבעת הסעיפים הבאים:

1. חזרתיות וסטריאוטיפיות בדיבור, בתנועה, או בשימוש בחפצים (כמו תנועות סטריאוטיפיות פשוטות, אקולליה, שימוש חזרתי בחפצים, או משפטים אידיוסינקראטיים).

2.  הצמדות יתרה לשגרה, התנהגות תבניתית וחזרתיות מילולית או שאינה מילולית, או התנגדות מוגזמת לשינויים (כמו למשל טקסיות תנועתית, התעקשות על מסלול או מזון קבוע, שאלות שחוזרות ללא הפסקה, או מצוקה ולחץ הנגרמים משינויים קלים).

3. תחומי עניין מאוד מוגבלים ומקובעים אשר מידת העניין והעיסוק בהם אינטנסיבי ואינו נורמאלי בהיקפו (כמו למשל היצמדות לחפצים מוזרים או שימוש מוזר או מוגבל או מקובע בחפצים).

4. תגובתיות יתר או תת תגובה לגירוי חושי או התעניינות חריגה במאפיינים סביבתיים (כמו למשל אדישות כלפי כאב\חום\קור, תגובה חריגה לקולות מסויימים, או מרקמים, הרחת יתר, נגיעה בחפצים, הימשכות יתר לאורות או חפצים נעים).

 

ג. על הסימנים להופיע בשלבי הילדות המוקדמת (אך למרות זאת – התגלות מלאה יכולה להגיע בשלב שבו הדרישות החברתיות מהסביבה עולות על היכולות המוגבלות של הילד).

 

ד. שילוב הסימפטומים מגביל ופוגע בתפקוד היום-יומי