נושאים ונקודות למחשבה לקראת ישיבת תל"א \ תח"י

בתקופה זו מכינים צוותי החינוך את התכניות האישיות של הילדים.

ההורים יוזמנו לישיבה כדי שיחתמו על התכנית. עבור כותבי התכניות ובעיקר עבור ההורים, הכנתי כמה נקודות לבדיקה ועיון לפני שאתם כותבים את התכנית או חותמים עליה.

 

1. משרד החינוך מערים קשיים על תצפיות בגנים ובבתי הספר, מפאת (כלשונו) שמירה על סודיות ופרטיות התלמידים האחרים במסגרת.

בלא תצפית קשה מאוד לדעת פרטים חיוניים להבנת תכנון היעדים הרצויים.ראשית איננו יודעים דבר על איכות הקשב של הילד בכיתה, על הפניות שלו ועל רמת הקושי הלימודית, החברתית, החשיבתית וההתנהגותית איתה הוא יכול להתמודד.

בלי תצפית ומעקב צמוד יקשה עלינו לדעת אם המטרות עליהן ממליץ הצוות המקצועי מותאמות.

 

2. מערכת היעדים כתובה על-פי-רוב לפי תחומים, ללא סדר עדיפויות. חשוב מאוד לציין קדימויות ועדיפויות.

יש יעדים חופפים, יש כאלה שבנויים מבחינת התפתחותית כנדבך על נדבך, ויש כאלה בתחום ההתנהגותי. בד"כ עבודה אינטנסיבית על יעד התפתחותי

'תפרוץ' דרך לעבודה קלה יותר על יעדים בתחומים אחרים ולכן ההמלצה היא לברר את היעדים ההתפתחותיים ולהציבם בראש סדר העדיפויות.

 

3. ניסוח היעדים עצמם נעשה בדרך כלל בצורה לאקונית, קצרה, ובלי פירוט מעמיק של דרך ההתמודדות, ההבניות הרצויות, חומר העזר, ורמות הקושי.

אני מאוד ממליץ הן לכותבי התכניות והן להורים – להעמיק בהבנה מפורטת של היעדים. אלה הדברים שהילדים יעבדו עליהם לאורך השנה, אלה הדברים שההורים ירצו

להמשיך את העבודה עליהם בבית, ולכן עליהם להיות מפורטים ומותאמים. חשוב שיהיה סדר התפתחות של כל מטרה, שיכלול את פירוט דרגות הקושי וקריטריונים

להבנת ההתקדמות. למשל: אם המטרה היא התארגנות, יש לפרט על איזו התארגנות מדובר – האם זו התארגנות לקראת ובסוף שיעור, או שמדובר על מעברים בין

כיתות לימוד, או בהכנת ציוד. ואם מדובר בהתארגנות לקראת שיעור – מהם השלבים בהתקדמות. או למשל, אם היעד הוא חברתי והמטרה היא 'הבנת קודים חברתיים' –

יש לפרט על אילו קודים מדובר, מה סדר ההתקדמות, ובעיקר – כיצד מתכוונים לעבוד על היעד. המטרות החברתיות ומטרות החשיבה הן מוקד הלקות ולכן יש צורך בניסוח מאוד מדויק של צורת העבודה.

 

4. ההורים צריכים להיות מעורבים באופן פעיל בכתיבת התכנית. יש להקצות עמודת טבלא למטרות שהם מציבים, במיוחד אם הם מפעילים תכנית ביתית ועובדים על

מטרות מקבילות. יש לאפשר להם להציג, בוידאו או בע"פ את צורת הגישה לילד שעובדת עבורם.

מטרת התכנית הביתית היא ליצור המשכיות ולנצל הזדמנויות לעבודה על היעדים הממוקדים במהלך שעות השהות של הילד בבית הספר, במיוחד אמורים הדברים לילדים המשולבים יחידנית, אך לא רק.

 

5. בקרה על יישום תכנית הלימודים. לעתים נכתב לוח הזמנים להתקדמות בתכנית בצורה מאוד לא מפורטת. אני רואה הרבה פעמים לוח זמנים ליישום – תוך חצי שנה,

או חמור מזה – במהלך השנה.

לאור האמור בסעיף 3 יש לקבוע לוח זמנים מפורט לבקרת ההתקדמות אחרי כל יעד בתכנית. שוב, יש לפרק את המטרות הגדולות פירוק משני ולקבוע נקודות זמן לבקרה.

 

6. נהלי תקשורת. ישיבת תכנית הלימודים לא צריכה להיות פגישת שגר ושכח. בנוסף לקביעת לוח זמנים מדוקדק לבקרת התקדמות יש ליצור נוהל תקשורת.

ההמלצה שלי היא לקבוצת מייל פנימית שכוללת את ההורים, המחנכים, היועצת, מורת השילוב, הסייעות וכל מי שבא במגע ישיר או עקיף עם הילד במסגרת החינוכית.

במידה וההורים נעזרים במנחה שילוב יש לקבוע פגישות בקרה ונהלי תקשורת שמקובלים על כולם. לכל מסגרת חינוכית יש את רמת הפתיחות ואת הרצון לשיתוף המאפיין אותה. גם אחרי חוזר המנכ"ל האחרון הנהלים אינם אחידים בכל המסגרות.

 

7. שיקוף, פתיחות, תקשורת ועבודה משותפת. התכנית בנויה עבורכם ועבור ילדכם בצורה הכי טובה ומושכלת שבה הצוות יכול היה לכתוב אותה.

בתקופה הזו הצוותים משקיעים המון זמן ומאמץ. זה לא שהם זקוקים לתודתכם ההורים. זו עבודתם. אבל הם בהחלט ראויים לסבלנות, לדיון ענייני ולתמיכה.

שילוב הידע של ההורים והיכרותם עם הילד, ביחד עם השכלת הצוות ונכונותו לקדם הם המפתח להתפתחות הילד.

עשו בחכמה את כל מה שאתם יכולים כדי להגיע להסכמה על היעדים ועל הדרכים לרכישתם.

 

8. הערה אחרונה ואולי הכי חשובה. אל תשכחו שASD היא לקות התפתחותית. ההבנה ההתפתחותית היא החשובה ביותר. לא ההתנהגותית, לא האקדמית ולא המוטורית. הקפידו להבין את התכלית ההתפתחותית של כל מטרה וכיצד היא ממוקמת בסדר ההתפתחות הגדול.

 

בהצלחה