לילדים ואנשים בהתפתחות תקינה יש כלים להכלה וטיפול במצבים משתנים הכוללים רמות גבוהות של חוסר ודאות. ארגז הכלים החברתי-רגשי של ילדים בהתפתחות תקינה כולל חשיבה גמישה, עמידות רגשית, הגיון שטח אפור ופתרונות של 'מספיק טוב' המשמשים אותנו להתגבר על אי הבנות, מחלוקות, מצבי אבסורד ופתרון בעיות.

 

אצל ילדים בספקטרום היכולות האלה מוגבלות או כלל לא קיימות. עיקר העבודה עם ילדים בספקטרום היא על יעדים אלה, באמצעות יצירת סביבות והתרחשויות דינאמיות, בהן מרכיב השינוי הוא מבוקר, הדרגתי, לא מאיים, אבל עקבי. מטרת הטיפול היא לבנות ולהגביר אצל הילד יכולת התמודדות עם מצבי חוסר ודאות.

בסביבת השילוב הילד פוגש מרכיבי שינוי וסביבות דינאמיות שבאופן טבעי אינן מותאמות ליכולותיו. ההדרכה אמורה להבנות את המצבים והשינויים כך שלא יתפשו כמאיימים. זהו האתגר המרכזי בשילוב.

 

החלטה אסטרטגית – מהו סדר העדיפויות ומהם היעדים? סביר להניח שאתם רוצים להתמקד ביעדים החברתיים, בחשיבה גמישה ובמטרות התפתחותיות. שימו לב שבתי ספר שאינם מנוסים בשילוב ילדים מהספקטרום לא יקבלו כמובן מאליו את העובדה שיעדים אקדמיים אינם בראש סדר העדיפויות שלכם. גם למסגרות משלבות ותיקות לא תמיד ברורה הדרך לשילוב חברתי כמטרת על. בכל מקרה שיחת תיאום ציפיות ותיאור של מטרות העבודה בבית הוא חשוב.

בשלב ההכנה לקראת השילוב מתחלקת העבודה לשתי חזיתות עיקריות – תכנית השילוב והדרכת הצוות המשלב. לא רק המשלב\ת עצמו, אלא כל מי שבא במגע עם הילד.

 

תכנית השילוב צריכה להיות מותאמת ליכולות של הילד. במידה ואתם חוששים שהילד לא יוכל להימצא במליאה למשך מלוא השיעורים – הבנו את ההימצאות שלו בכיתה לפרקי זמן קצרים יותר. דאגו מראש למרחב שקט אליו הוא יכול לפרוש במצבי הצפה או בזמנים בהם השהות בכיתה אתגרית מידי.

בחנו את מערכת השעות היטב והציבו סדר העדיפויות. במידה והילד לא יכול להימצא במליאה במשך כל הזמן – על מה אתם בוחרים לוותר. ואיך תתאמו זאת עם טיפולים פרא-רפואיים במידה והחלטתם שהוא זקוק להם.

 

במידה ואתם יודעים כבר מי המורה, דאגו להיפגש איתה, לפרוש בפניה את היעדים הטיפוליים עליהם אתם עובדים, ולהציג את קצב ההתפתחות. בדקו עד כמה היא תהיה זמינה לישיבות צוות ומה תהיה צורת העדכון והקשר. זכרו שיש בכיתה ממוצעת כ-35 ילדים, לא מעט מהם עם בעיות, ולכן שיחת טלפון או עדכון במייל מידי פעם בהחלט מספיקים. במידה ואתם עובדים עם מנחה – עדיף שהקשר יהיה דרכו\ה, למעט כמובן בנושאי שגרה.

 

תפקיד המשלבים – באנגלית נקרא המשלב shadow – צל. אין הכוונה לכך שהמשלב יהיה הצל של הילד כפי שלעתים נהוג לחשוב. הכוונה היא לצל שאליו נסוג המשלב כל זמן שאין בו צורך, ועדיף שיהיה בצל כמה שיותר כך שהילד ירגיש שהוא מצליח לבד. שהוא לא מסומן כחריג. שאין לו זכויות יתר בכיתה, והחמור מכל – שלא יתרגל למצב בו הוא זוכה לעזרה במצבים בהם הוא יכול בהחלט להסתדר לבד. כשאתם מנחים את המשלבים הקפידו להגדיר זאת בפשטות: "התערבו כמה שפחות".

 

שגרת הכיתה, הגשת עזרה והתנהלות השיעורים – למרות שאין מאפיינים אחידים לילדים, למרבית הילדים המשולבים יש צורך במעט עזרה בהתארגנות, במעברים, בהבנת וביצוע המשימות ובעבודה קבוצתית. חשוב להבנות נכון את הפעילויות. החשיבה המובילה היא כמה שפחות עזרה. זכרו שרמת אתגר גבוהה מידי תחייב הרבה עזרה ואז הילד לא ירגיש שהוא מצליח בעצמו ורמת הלחץ תעלה. הכלל המנחה הוא כזה – אתגר נכון הוא אתגר בו הילד יכול להצליח עם עזרה מועטה, אתגר בו הוא יכול לעמוד ולחוות הצלחה.

 

הפסקות – בשילוב שמטרתו העיקרית היא פיתוח יכולות חברתיות, ברור שההפסקות הוא הזמן החשוב ביותר. תפקיד המשלב הוא לחולל מצבים, פעילויות ומשחקים בהם הילד יוכל להשתתף, במידה והילד אינו יודע לעשות זאת בעצמו. כאן יש צורך ברגישות רבה. מצד אחד לא להכריח את הילד לשחק. מצד שני לא לתת לגיטימציה להתבודדות. אפשר ליצור לחץ חברתי עקיף ולתכנן מראש משחקים אותם הילד אוהב לשחק. לבחור בקפידה חבר למשחק שמתאים ולא להתחיל מייד עם חבורה, ולשחק במקום יחסית שקט ולא מאיים. לעלות ברמת הקושי תמיד אפשר. לרדת בה קצת יותר קשה כי לילד ולמשלב כבר יש תחושת אי הצלחה. קשה להביא כאן את כל מרכיביה של פעולת שילוב מוצלחת, אבל על קצה המזלג אומר רק שהצלחה היא מצב בו הילד הרגיש שהוא הצליח בעצמו, עם מעט מאוד עזרה. ההצלחה צריכה להיות לו ברורה כהצלחה חברתית ולא כהישג אישי. על הישגים חברתיים אין מחזקים וחשוב לזכור שהרווח על שילוב חברתי הוא החוויה עצמה.

 

חונכים – אני מאוד אוהב לעבוד עם חונכים מכיתות גבוהות. ילדים בכיתה ה' ו' יכולים לשמש חונכים נפלאים. כדאי לאסוף חבורה של ילדים מהכיתות הנ"ל, אותם תבחר המחנכת שלהם. לתדרך אותם בנוכחות יועצת או מנהלת ביה"ס, ולקיים אחת לפרק זמן פגישות בקרה וחשיבה משותפת. מסגרות חינוכיות שחורטות את השילוב על דיגלן דואגות לציין את המשלבים לשבח בתעודות שלהם בסוף השנה. בפעילות שלהם, דרך אגב, נהנים החונכים לא פחות מהחניכים.

 

דרישות – כדי להוריד את המתח כדאי להפחית ככל הניתן בדרישות. עדיף לאפשר מאשר לבקש. גישה זו לא תמיד אפשרית בסגנון הוראה פרונטאלי הנהוג במרב המקרים בכיתה המשלבת, אבל בשיחת הסבר תכליתית וממוקדת אפשר להרגיל את הצוות לעבוד ממקום של דוגמה אישית ולא מדרישה לביצוע.

 

עומס לימודי – בבתי ספר מסויימים יכול עומס שיעורי הבית לדרוש המון זמן הכנה בשעות אחה"צ. לילדים בספקטרום המשולבים בחינוך הרגיל חשובות מאוד הפגישות עם חברים אחה"צ. דאגו גם כאן לסדר עדיפויות ולמערכת יעדים מותאמת אישית, כך שהילד יוכל לשמור על ישור קו במקצועות הנלמדים, אבל שיהיה לו גם מספיק זמן להיפגש עם חברים. חשוב מאוד שתהיה המשכיות ביחסים החברתיים הנרקמים בביה"ס. פגישות משחק אחה"צ אינם תמיד דבר קל להפקה. הילדים עמוסים חוגים, אוהבים לבלות מול המחשב והטלויזיה ולא תמיד ההורים בבית כדי לתאם ולהסיע. עם זאת,, יש להתאמץ כדי שפגישות כאלה תתקיימנה לפחות פעמיים בשבוע. צריך להרים את הטלפון ולא להתייאש. בגילאים הצעירים יותר אפשר לצאת לגני השעשועים לפגוש חברים.

חוגים - אמא אחת, איתה אני עובד, דאגה בעצמה למדריך כדורסל, גייסה עוד חמישה ילדים והקימה בשתי ידיה חוג כדורסל לתפארת עבור בנה המשולב. לא כל אחד ניחן בתכונות הבולדוזריות הדרושות כדי להפעיל פרוייקט כזה, אבל בכל מקרה אם הילד משתתף בחוג כדאי לספק הדרכה נכונה למדריכים.

 

לסיכום – זכרו ששילוב אינו עובד רק מחיכוך עם ילדים בהתפתחות תקינה. אמנם הסביבה הנורמטיבית היא רכה, נעימה ומקבלת בטבעיות, אבל שם המשחק להצלחה בשילוב הוא הבניה והדרכה נכונה. היעדים צריכים להיות מותאמים לילד. הוא צריך להרגיש מצליח ולהרגיש זאת כבר מההתחלה. זכרו שקודים חברתיים אינם נלמדים בשום דרך אחרת מהדרך החווייתית. ילד שלא יחווה הצלחה כבר מהשלבים הראשונים ייסגר, יתרחק וימנע מחוויות חברתיות.

 

השילוב הוא ברירת המחדל לילדים בספקטרום לדעתי. בטח לאלה בתפקוד גבוה. כדי ששילוב יצליח המערכת צריכה לדאוג שהילד יצליח, כלומר להתאים לו את האתגרים, להגיש עזרה נכונה ומועטה ככל האפשר ולדאוג שהוא מבין ומרגיש הצלחות חברתיות. זה כלל לא מובן מאליו.